|
גורמים להשמנה
תורשה
מבנה הגוף, צורת פיזור רקמת השומן בגוף ונטיה להשמנה תלויים גם בגנים אבל שמירה על אורח חיים מתאים תמתן במידה רבה את התבטאות הנטיה הגנטית.
על הנוטים להשמנה לשמור על אורח חיים בריא קשוח יותר מאחרים.
הרגלי אכילה משפחתיים
אכילה לא מסודרת
אכילה מרובה של אוכל כבד מסורתי, בשרים על האש, אוכל מטוגן בשמן עמוק
אוכל מוכן מעובד והמכיל אחוז גבוה של שומן מלח חומרים משמרים וצבעי מאכל
אכילה מרובה של חטיפים וממתקים עוגות ומאפים מקמח לבן
שתיה ממותקת ותוססת
המנעות או המעטה באכילת ירקות ופירות טריים
כדי למנוע השמנה יש לבסס הרגלי אכילה נבונים מלידה.
שיבוש במנגנון רעב-שובע
כולם נולדים עם מנגנון רעב בריא, שנועד לאותת למוח על צורך באנרגיה. האיתותים האלה באים לידי ביטוי בעוצמות שונות: מקרקור בבטן ועד לכאבי ראש, סחרחורת ובעיות ריכוז. כאשר המנגנון מתקלקל, מתעתע בנו רעב על בסיס פסיכולוגי, רעב מדומה היוצר תשוקות למזון, ובדרך כלל למזון מסוים, למרות שבפועל הגוף לא זקוק לאנרגיה.
מחקרים מראים שאצל 94% מהנשים ואצל 71% מהגברים קיימת מידה מסוימת של שיבוש בקליטה נכונה של "השידורים".
ממה נובע רעב מדומה?
יש כמה סוגים של רעב מדומה:
1. רעב הנוצר מרמות נמוכות של סוכר בגוף: רמות הסוכר בגוף משפיעות באופן ישיר על רמת האנרגטיות של הגוף, שביעות רצון מנטאלית ותחושת שובע כללית.
רעב זה שכיח בעיקר בדיאטת חלבונים המבוססת על תפריט דל בפחמימות.
2. תחושת רעב מדומה כשהקיבה ריקה: כאמור, רעב אמיתי נוצר כשמחסני האנרגיה בגוף ריקים. הקיבה אינה מחסן אלא חלק בתהליך העיכול, וטבעי שיהיה מצב שבו הקיבה ריקה בעוד מחסני האנרגיה (תאי הדם והשריר) מלאים. ההרגל והצורך בתחושה מלאות יתר של הקיבה, דבר השכיח בעיקר אצל אכלני יתר או אצל אלה שמרבים בשתייה בזמן הארוחה או מייד אחריה, יוצרים תחושות רעב מדומה כאשר הקיבה אינה מלאה, למרות שבפועל מחסני האנרגיה מלאים, והגוף אינו ממש זקוק למזון.
3. אלרגיה ואי סבילות למזון: כאשר קיימת בגוף אלרגיה למזון מסוים, ויש צורך להפחית את צריכתו או להורידו מהתפריט, הגוף מפתח רעב מדומה למזון זה. למשל, אנשים שרגישים לגלוטן יחושו רעב מדומה לחיטה, ומזון תחליפי כגון תפוחי אדמה או אורז לא יביא אותם על סיפוקם.
4. שריפה לא יעילה של שומן: רעב מסוג זה מתרחש כאשר תהליך הירידה במשקל אינו משולב עם פעילות גופנית להגברת הכושר. ככל שרמת הכושר הגופני גדולה יותר, כך יותר קל לגוף לנצל את מאגרי השומן.
גירעון קלורי ללא כושר מביא לניצול לא יעיל של מאגרי השומן, אינו מאפשר לגוף להשיג את האנרגיה שהוא צריך ולכן מגביר את תחושות הרעב.
5. עלייה תלולה ברמות הסוכר בדם: מצב זה נוצר כאשר אוכלים מזון ממריץ או מזון המבוסס על סוכר מעובד או בעל ערך גליקמי גבוה. הנטייה למזון ממריץ יכולה להיות מסיבות נפשיות (לחץ, דיכאון) או כתחליף לחסך בצרכים אחרים.
מזון זה אומנם מספק אנרגיה מיידית, אולם השפעתו קצרת טווח והירידה התלולה ברמת האנרגיה יוצרות רעב מדומה כדי לחזור לרמה הגבוהה של האנרגיה.
6. חוסר במרכיבים תזונתיים: תזונה באיכות ירודה יוצרת מחסור של מינרלים, ויטמינים, חומצות שומן חיוניות וחומצות אמינו חיוניות בגוף. מחסור זה מביא לתחושת רעב מדומה ולהמשך אכילה עד להשלמת מרכיבים אלו.
7. תחושת עייפות: הצורך במנוחה פיזית מתחלף לעיתים קרובות עם תחושות רעב. המזון, כמספק אנרגיה, דוחה לזמן מה את תחושת העייפות. כדי לספק מרץ נעדיף מאכלים ממריצים, המעלים באופן מיידי את רמות הסוכר ומוסיפים על הרעב המדומה גם את הרעב שנובע מהתהליך שהוזכר בסעיף 5.
8. אפקט פבלוב: כאשר חושבים על אוכל, מריחים אוכל או רואים אוכל, תחושת הרעב מקבלת תמריץ בלא קשר לצורכי הגוף.
9. הרגלים הקשורים לאוכל: אם התרגלתם בכל פעם שאתם מגיעים הביתה להיכנס למטבח ו"לחטוף" משהו, הרגל זה לא ישתנה גם אם תחזרו הביתה מארוחה משפחתית או ממסעדה. אם ארוחות הצהריים בעבודה הן בשעות קבועות, תחושו ברעב כל יום, באותה השעה, גם בחופשה.
10. תחושות צמא המתערבבות עם תחושות רעב: לא מעטים המקרים, והם אופייניים בעיקר לאלה שממעיטים בשתייה, שבהם נתפסת תחושת הצמא כצורך במזון.
בנוסף לאמור לעיל, קיימת תופעה של רעב כתוצאה משינוי הורמונלי או מתפקוד בריאותי לקוי (למשל סוכרת מבוגרים או אי תפקוד בלוטות). במקרים אלה מתקבלים איתותי רעב מוגברים, ללא קשר למלאי מחסני האנרגיה בגוף.
למה חשוב לחזק את מנגנון הרעב
מנגנון הרעב מסמל את צורכי הגוף האמיתיים, ולכן הקשבה לאותותיו היא הדרך הטובה לתחזוקת הגוף: משקל תקין, מערכת חיסונית חזקה, תפקוד מערכות יעיל, אנרגטיות ומרץ. שיבוש של מנגנון הרעב יכול להביא להשמנת יתר, להפרעות אכילה, לתפקוד לקוי של מערכות הגוף, לחוסר שביעות רצון וחוסר שקט נפשי.
העדר פעילות גופנית
גוף ששריריו אינם זזים מפרש זאת כמצוקה וכמקור לדאגה. אולי השרירים אינם זזים כי אין מספיק אנרגיה? אולי הם לא זזים כי הם זזו כבר יותר מדי? לכן, ה"פתרונות" האוטומטיים לחוסר התנועה של הגוף הם אכילה או מנוחה. שני מהלכים שכמובן יחריפו את המצב...
במצב מצוקה עובר הגוף להתנהלות אינטגרטיבית של עמדת צימצום. עמדה זאת כוללת לא רק אכילת יתר וחיסכון בתנועה אלא גם הפניית האנרגיה הזמינה לאגירה (השמנה), חוסר ויתור על מאגר השומן גם כשאין מספיק אנרגיה (קושי בהרזייה) וחיסכון בשמירה על בריאות תקינה (מחלות נילוות.
דרך עיקרית להביא את הגוף לוותר על עמדת הצימצום היא התנועה. כשהשרירים (הדורשים אנרגיה רבה לפעילותם) פעילים, אין לגוף ברירה אלא ל"החליף הילוך" ולאפשר לגוף לשחרר את האנרגיה לשימוש במקום להפנות אותה לאגירה. לגוף מועבר מסר של שפע, אין סיבה להמשיך בעמדת החיסכון, אפשר לזוז, להירפא וגם אין רצון לאכול הרבה במיוחד
אכילת יתר
צריכת יתר של שומנים תביא להגדלת תאי השומן בגוף, שסה"כ מסת תאי השומן בגוף תגדל.
צריכה גבוהה מדי של חלבון תשמש אומנם להפקת אנרגיה, אך אנרגיה זו, המבוססת על פירוק חלבונים, מלווה בתוצרי הלוואי (חומצת שתנן שהיא פסולת) ופירוק לא אופטימאלי של השומנים, הזקוקים לנוכחות של פחמימות . מעבר לכך, פירוק החלבונים מתבצע רק בכבד ורק בנוכחות חמצן, לעומת פירוק הפחמימות שמתבצע בכל תאי הגוף, דבר שמוסיף על עומס פעילותו של הכבד.
כשיש צריכת יתר של הפחמימות הן מגיעות למאגר השלישי והוא תאי השומן.
הכלל החשוב בצריכת הפחמימות שיאפשר ניצול יעיל של האנרגיה מפחמימות (לפני שיגיעו לתאי השומן) הוא הקצב (מנות קטנות כשאין פעילות גופנית ופיזור שוטף על פני היום) וסוג הפחמימה - ככל שהיא מורכבת יותר ומעובדת פחות, ערכה הגליקמי נמוך יותר, קצב הפירוק איטי יותר (למשל קמח מלא ודגנים מלאים).
תרופות
סטרואידים, תרופות אנטי דכאוניות, אנטי פירכוסיות
הורמונים כמו אלו הנמצאים בגלולות למניעת הריון או טיפול הורמונלי, משפיעים על רמות הטריגליצרידים. הורמונים אלו עלולים לגרום לחלק מהנשים לעלייה ברמת הטריגליצרידים בדם .
סכרת
הלבלב אינו מסוגל להפריש מספיק אינסולין ואז תהליך חילוף החומרים של הפחמימות משתבש והן הופכות לשומן.
נק' שיווי משקל גבוהה
עליה הגוף מנסה בכל כוחו לשמור -לשמנים יש הרבה תאי שומן ותאים גדולים יותר כשעושים דיאטה התאים משדרים רעב עד שקשה להתעלם מהם ואז הפיצוי אכילת יתר והעלאת נק' שווי המשקל.
נק' שיווי המשקל קשורה לרגישות לאנסולין של תאי השומן
שתיה מרובה של אלכוהול-
גורמת לעודף רעלים כבד גדוש ושומני
צריכה מרובה מדי של אלכוהול עלולה להגדיל את הנטייה לקרישת דם, מעבר לנזק הנגרם לכבד. צריכים גם לזכור שרוב משקאות האלכוהול מבוססים על שמרים של סוכר ודינם כדין סוכר מעובד
היפותירואיד
קפאין
יש קשר בין קפאין לעליית כולסטרול
קפאין גורם לפגיעה בספיגת הסידן חוסר סידן קשור להשמנה וליתר לחץ דם.
עודף מלח
מלח גורם להתנפחות הגוף הוא גם קושר אליו סידן, מפריע לכליות ופועל כרעל. אם הכליות לא מספיקות לסלק את עודף המלח הוא שוקע בחלקים שונים של הגוף בעיקר ברגלים. הגוף מוהל מלח זה במים ואז נוטה הגוף להתנפח.
חסרים תזונתיים
חסר בויטמינים ומינרלים אינו מאפשר לפחמימות להפוך לאנרגיה ולכן הופכים לשומנים.
גורמים נפשיים
הקשר בין מזון לנפש נחקר רבות, והביא אותנו למסקנות כי קיים קשר בין מה שאנו אוכלים לבין איך שאנו מרגישים.
מזון יכול לתגמל, להעניק פיצוי אישי והרגשה טובה. חוסר תאבון או אכילה יתירה קשורים במצבים נפשיים כמו : דיכאון, חרדה, תסכול, פחד וכעס. האכילה משמשת כפיצוי פסיכולוגי, כבריחה מהמצב הנפשי בו אנו נתונים. קושי להתמודד עם מצבים מסוימים מביאים אותנו הרבה פעמים לאכילה מיותרת. דרך המזון אנו לא צריכים להסביר או להתעמת, דרך המזון אנו יכולים לברוח ולהירגע. אנו מוצאים את עצמנו עסוקים באכילה כפייתית תוך כדי פתיחת המקרר או ארון הממתקים אין ספור פעמים וברוב המקרים בלי לדעת מה אנו מחפשים.
סרוטונין נמוך-נגרם ע"י צריכה לא מספיקה של טריפטופן - חומר המוצא לסרוטונין
עליה בתאבון ותחושת הרעב בעיקר לפחמימות.
הסרוטונין בעל השפעה מרגיעה על מערכת העצבים, מונע דכאון ונדודי שינה, משרה תחושת הרפיה ומצב רוח טוב.
לאחר ארוחה המכילה פחמימות מוגבר יצור הסרטונין במוח ורמתו בדם עולה.
כך מוסברת ההשפעה המרגיעה של מזון המכיל פחמימות וכמו כן ההשמנה הנלווית לאנשים הסובלים מדיכאונות והתאווה לפחמימות . מתח, דיכאון חרדה ועצבנות לפני המחזור החודשי המשתפרים אחרי אכילת פחמימות.
חוסר ב6B מפחית יעילות הפיכת טריפטופן לסרוטונין.
טריפטופן נמצא בבשר, מוצרי חלב (קוטג')
לחץ נפשי – משנה את תבנית האכילה. כאשר אנו במצב דחק, הגוף מגביר את הפרשת ההורמון קורטיזול אשר מופרש מיותרת הכליה. תפקיד הקורטיזול הוא להכין אותנו לקרב או מנוסה, למצב של כוננות. הוא דואג שהפחמימות המאוכסנות בשרירים ובכבד בצורת גליקוגן תהפוכנה לגלוקוז שיספק אנרגיה מידית ומעורר את הרצון לאכול פחמימות. ישנם אנשים שבזמן דחק עולים במשקל ואחרים מפסיקים לאכול. לפחמימות בזמן דחק יש השפעה חיובית היא מסלקת את השינויים הכימיים הנוצרים בעקבות דחק. אנו פחות עצבנים ומתוחים לאחר אכילת פחמימות. מאחר שהתזונה היא מאגר החומרים שמהם רוקח המוח את הכימיה של ההרגשות השונים היא בוודאי משפיעה על תפיסת המציאות בצורה זו או אחרת. אם נשנה את הרכב המזונות שהמוח יקבל יש סיכוי שנוכל להשפיע על מצבנו הנפשי ולהגיע לאיזון פנימי.
סטרס ברוני עייפות האדרנל
גורם לחסרים תזונתיים המשבשים את המטבוליזם ומביאים למצבים נפשיים
המגבירים אכילה מופרזת
חומציות לא מאוזנת
PH חומצי יכול להגרם מתזונה לקויה, מתח נפשי, עומס רעלים בגוף, תגובות חיסוניות, או כל תהליך המונע חמצן ומזינים אחרים מן התאים.
חשוב לצרוך לפחות 60% מזונות יוצרי בסיס במסגרת התזונה על מנת לשמור על הבריאות. לצורך כך נדרשת לנו צריכה של כמות גדולה של ירקות על מנת לאזן את החומציות הנוצרת כתוצאה מצריכת חלבונים (שגם הם כמובן נחוצים). בנוסף, עלינו להמנע מסוכרים, קפה ומפחמימות ריקות. מזונות רבים הינם יוצרי בסיס בטבעם, אולם תהליך העיבוד שלהם הופך אותם ליוצרי חומצה.
הדם בגוף האדם צריך להיות מעט בסיסי ( 7.35 – 7.45 ). מעל או מתחת לתחום זה משמעו מצב של מחלה. אם חומציות הדם מתחת ל- 6.8 או מעל 7.8, התאים מפסיקים לתפקד ונגרם מוות. הגוף לכן, שואף באופן מתמיד לאיזון החומציות. כאשר האיזון מופר מתחילות להופיע בעיות בריאותיות.
לצורך האיזון הגוף עשוי להשתמש במינרלים אלקליים מתוך מאגרי הגוף כגון נתרן, אשלגן, מגנזיום וסידן, וכתוצאה מכך לחשוף את האדם למחלות. המינרלים הללו נלקחים מאיברים חיוניים ומהעצמות על מנת לסתור ולנטרל את החומצה. עומס זה עשוי לגרום לנזק מצטבר לגוף, שלעיתים מתגלה רק לאחר שנים.
בעיות בריאותיות הנגרמות כתוצאה מעודף חומציות
חומציות יתר מקטינה את יכולתו של הגוף לספוג מינרלים, ויטמינים וכדומה, מפחיתה את ייצור האנרגיה בתאים, מפחיתה את יכולת תיקון תאים שניזוקו, מקטינה את יכולת הגוף להיפטר ממתכות כבדות, מסייעת ביצירת תאי גידולים וגורמת לגוף להיות חשוף יותר לעייפות וחולי.
|