גורמים להשמנה

למה חשוב לחזק את מנגנון הרעב

מנגנון הרעב מסמל את צורכי הגוף האמיתיים, ולכן הקשבה לאותותיו היא הדרך הטובה לתחזוקת הגוף: משקל תקין, מערכת חיסונית חזקה, תפקוד מערכות יעיל, אנרגטיות ומרץ. שיבוש של מנגנון הרעב יכול להביא להשמנת יתר, להפרעות אכילה, לתפקוד לקוי של מערכות הגוף, לחוסר שביעות רצון וחוסר שקט נפשי.

העדר פעילות גופנית

גוף ששריריו אינם זזים מפרש זאת כמצוקה וכמקור לדאגה. אולי השרירים אינם זזים כי אין מספיק אנרגיה? אולי הם לא זזים כי הם זזו כבר יותר מדי? לכן, ה"פתרונות" האוטומטיים לחוסר התנועה של הגוף הם אכילה או מנוחה. שני מהלכים שכמובן יחריפו את המצב...

במצב מצוקה עובר הגוף להתנהלות אינטגרטיבית של עמדת צימצום. עמדה זאת כוללת לא רק אכילת יתר וחיסכון בתנועה אלא גם הפניית האנרגיה הזמינה לאגירה (השמנה), חוסר ויתור על מאגר השומן גם כשאין מספיק אנרגיה (קושי בהרזייה) וחיסכון בשמירה על בריאות תקינה (מחלות נילוות.

דרך עיקרית להביא את הגוף לוותר על עמדת הצימצום היא התנועה. כשהשרירים (הדורשים אנרגיה רבה לפעילותם) פעילים, אין לגוף ברירה אלא ל"החליף הילוך" ולאפשר לגוף לשחרר את האנרגיה לשימוש במקום להפנות אותה לאגירה. לגוף מועבר מסר של שפע, אין סיבה להמשיך בעמדת החיסכון, אפשר לזוז, להירפא וגם אין רצון לאכול הרבה במיוחד

אכילת יתר

צריכת יתר של שומנים תביא להגדלת תאי השומן בגוף, שסה"כ מסת תאי השומן בגוף תגדל.

צריכה גבוהה מדי של חלבון תשמש אומנם להפקת אנרגיה,  אך אנרגיה זו, המבוססת על פירוק חלבונים, מלווה בתוצרי הלוואי (חומצת שתנן שהיא פסולת) ופירוק לא אופטימאלי  של השומנים, הזקוקים לנוכחות של פחמימות . מעבר לכך, פירוק החלבונים מתבצע רק בכבד ורק בנוכחות חמצן, לעומת פירוק הפחמימות שמתבצע בכל תאי הגוף, דבר שמוסיף על עומס פעילותו של הכבד. 

כשיש צריכת יתר של הפחמימות הן מגיעות למאגר השלישי והוא תאי השומן.

הכלל החשוב בצריכת הפחמימות שיאפשר ניצול יעיל של האנרגיה מפחמימות (לפני שיגיעו לתאי השומן) הוא הקצב (מנות קטנות כשאין פעילות גופנית ופיזור שוטף על פני היום) וסוג הפחמימה - ככל שהיא מורכבת יותר ומעובדת פחות, ערכה הגליקמי נמוך יותר, קצב הפירוק איטי יותר (למשל קמח מלא ודגנים מלאים).

תרופות

סטרואידים, תרופות אנטי דכאוניות, אנטי פירכוסיות

הורמונים כמו אלו הנמצאים בגלולות למניעת הריון או טיפול הורמונלי, משפיעים על רמות הטריגליצרידים. הורמונים אלו עלולים לגרום לחלק מהנשים לעלייה ברמת הטריגליצרידים בדם .

סכרת

הלבלב אינו מסוגל להפריש מספיק אינסולין ואז תהליך חילוף החומרים של הפחמימות משתבש והן הופכות לשומן.

נק' שיווי משקל גבוהה

עליה הגוף מנסה בכל כוחו לשמור -לשמנים יש הרבה תאי שומן ותאים גדולים יותר כשעושים דיאטה התאים משדרים רעב  עד שקשה להתעלם  מהם ואז הפיצוי  אכילת יתר והעלאת נק' שווי המשקל.

נק' שיווי המשקל קשורה לרגישות לאנסולין של  תאי השומן

שתיה מרובה של אלכוהול-

גורמת לעודף רעלים כבד גדוש ושומני

צריכה מרובה מדי של אלכוהול עלולה להגדיל את הנטייה לקרישת דם, מעבר לנזק הנגרם לכבד. צריכים גם לזכור שרוב משקאות האלכוהול מבוססים על שמרים של סוכר ודינם כדין סוכר מעובד

היפותירואיד

קפאין

יש קשר בין קפאין לעליית כולסטרול

קפאין גורם לפגיעה בספיגת הסידן חוסר סידן קשור להשמנה וליתר לחץ דם.

עודף מלח

 מלח גורם להתנפחות הגוף הוא גם קושר אליו סידן, מפריע לכליות ופועל כרעל. אם הכליות לא מספיקות לסלק את עודף המלח הוא שוקע בחלקים שונים של הגוף בעיקר ברגלים. הגוף מוהל מלח זה במים ואז נוטה הגוף להתנפח.

חסרים תזונתיים

חסר בויטמינים ומינרלים אינו מאפשר לפחמימות להפוך לאנרגיה ולכן הופכים לשומנים.

גורמים נפשיים

הקשר בין מזון לנפש נחקר רבות, והביא אותנו למסקנות כי קיים קשר בין מה שאנו אוכלים לבין איך שאנו מרגישים.

מזון יכול לתגמל, להעניק פיצוי אישי והרגשה טובה. חוסר תאבון או אכילה יתירה קשורים במצבים נפשיים כמו : דיכאון, חרדה, תסכול, פחד וכעס. האכילה משמשת כפיצוי פסיכולוגי, כבריחה מהמצב הנפשי בו אנו נתונים. קושי להתמודד עם מצבים מסוימים מביאים אותנו הרבה פעמים לאכילה מיותרת. דרך המזון אנו לא צריכים להסביר או להתעמת, דרך המזון אנו יכולים לברוח ולהירגע.
אנו מוצאים את עצמנו עסוקים באכילה כפייתית תוך כדי פתיחת המקרר או ארון הממתקים אין ספור פעמים וברוב המקרים בלי לדעת מה אנו מחפשים.

סרוטונין נמוך-נגרם ע"י צריכה לא מספיקה של טריפטופן - חומר המוצא לסרוטונין

 עליה בתאבון ותחושת הרעב בעיקר לפחמימות.

הסרוטונין בעל השפעה מרגיעה על מערכת העצבים, מונע דכאון ונדודי שינה, משרה תחושת הרפיה ומצב רוח טוב.

לאחר ארוחה המכילה פחמימות מוגבר יצור הסרטונין במוח ורמתו בדם עולה.

כך מוסברת ההשפעה המרגיעה של מזון המכיל פחמימות וכמו כן ההשמנה הנלווית לאנשים הסובלים מדיכאונות והתאווה לפחמימות .
מתח, דיכאון חרדה ועצבנות לפני המחזור החודשי המשתפרים אחרי אכילת פחמימות.

חוסר ב6B מפחית יעילות הפיכת טריפטופן לסרוטונין.

טריפטופן נמצא בבשר, מוצרי חלב (קוטג')

לחץ נפשי – משנה את תבנית האכילה. כאשר אנו במצב דחק, הגוף מגביר את הפרשת ההורמון קורטיזול אשר מופרש מיותרת הכליה. תפקיד הקורטיזול הוא להכין אותנו לקרב או מנוסה, למצב של כוננות. הוא דואג שהפחמימות המאוכסנות בשרירים ובכבד בצורת גליקוגן תהפוכנה לגלוקוז שיספק אנרגיה מידית ומעורר את הרצון לאכול פחמימות. ישנם אנשים שבזמן דחק עולים במשקל ואחרים מפסיקים לאכול. לפחמימות בזמן דחק יש השפעה חיובית היא מסלקת את השינויים הכימיים הנוצרים בעקבות דחק. אנו פחות עצבנים ומתוחים לאחר אכילת פחמימות.
מאחר שהתזונה היא מאגר החומרים שמהם רוקח המוח את הכימיה של ההרגשות השונים היא בוודאי משפיעה על תפיסת המציאות בצורה זו או אחרת. אם נשנה את הרכב המזונות שהמוח יקבל יש סיכוי שנוכל להשפיע על מצבנו הנפשי ולהגיע לאיזון פנימי.

סטרס ברוני עייפות האדרנל

גורם לחסרים תזונתיים המשבשים את המטבוליזם ומביאים למצבים נפשיים

המגבירים אכילה מופרזת 

חומציות לא מאוזנת

PH חומצי יכול להגרם מתזונה לקויה, מתח נפשי, עומס רעלים בגוף, תגובות חיסוניות, או כל תהליך המונע חמצן ומזינים אחרים מן התאים.             

  חשוב לצרוך לפחות 60% מזונות יוצרי בסיס במסגרת התזונה על מנת לשמור על הבריאות. לצורך כך נדרשת לנו צריכה של כמות גדולה של ירקות על מנת לאזן את החומציות הנוצרת כתוצאה מצריכת חלבונים (שגם הם כמובן נחוצים). בנוסף, עלינו להמנע מסוכרים, קפה ומפחמימות ריקות. מזונות רבים הינם יוצרי בסיס בטבעם, אולם תהליך העיבוד שלהם הופך אותם ליוצרי חומצה.

הדם בגוף האדם צריך להיות מעט בסיסי ( 7.35 – 7.45 ). מעל או מתחת לתחום זה משמעו מצב של מחלה. אם חומציות הדם מתחת ל-  6.8  או מעל  7.8, התאים מפסיקים לתפקד ונגרם מוות. הגוף לכן, שואף באופן מתמיד לאיזון החומציות. כאשר האיזון מופר מתחילות להופיע בעיות בריאותיות.

לצורך האיזון הגוף עשוי להשתמש במינרלים אלקליים מתוך מאגרי הגוף כגון נתרן, אשלגן, מגנזיום וסידן, וכתוצאה מכך לחשוף את האדם למחלות. המינרלים הללו נלקחים מאיברים חיוניים ומהעצמות על מנת לסתור ולנטרל את החומצה. עומס זה עשוי לגרום לנזק מצטבר לגוף, שלעיתים מתגלה רק לאחר שנים.

בעיות בריאותיות הנגרמות כתוצאה מעודף חומציות